מה הכאב בא לסמל?

דף הבית » השראה שלי » מה הכאב בא לסמל?

מה הכאב בא לסמל?

הכאב הוא מנגנון המתריע בפנינו כי אנו נמצאים בסכנה, או שעלינו לשנות משהו בהתנהלות החיים. הכאב הוא אינסטינקט מובנה של הגוף.

האיתותים שהכאב מסמל לנו, מגיעים בהתחלה בצורה מינורית. אם לא מתייחסים לסימנים המקדימים הכאב יופיע בצורה גדולה יותר כדי שנשים לב. הכאב כשהוא מופיע, הוא משקף לנו משהו לגבי עצמינו. אם זה ביציבה שלנו, בתנועה שלנו, או משהו עמוק יותר ברגש שמבקש ריפוי. הכאב מאותת, כי הוא מנגנון השרדותי. לכן כאשר אנו נחווה מתח, השרירים שלנו יתכווצו במטרה להגן על האיברים הפנימיים והשלד. ובמידה ואנו חווים מתח באופן מתמיד כך גופנו יחוש תפוס ומתוח באופן מתמיד. כך גם המחשבות שלנו, הגורמות לרגשי הפחד, הכעס, העצב והשנאה. המחשבה מתעוררת באמצעות החושים, שבתורם מומרים לסוגי הרגשות שבתורם מומרים לביטוי בכאב בגוף הפיזי.
כשהכאב מגיע הוא מחייב אותנו לשהות ולתהות על עצם קיומו. מה הוא בא להגיד לנו? מהיכן הגיע? מה לא מתנהל נכון? במקרה אחד של מטופלת בכל עת שהיא חוזרת מחופשה היא נעשית חולה פיזית, בנוסף, סובלת מכאבים בכתף בכל פעם שמוצאת עצמה מתנגדת לעניין כלשהוא.

הכאב מגיע כדי שיהיה לנו קשר בינינו ליקום. הגוף, מכיל אנרגיה שנועדה ומבקשת להתחבר יחד עם האנרגיה האינסופית שאליה אנו משתייכים ביסודנו, לבוא לידי ביטוי. 'להתגשם' או 'להתממש' כגוף. כאשר האנרגיה לא זורמת בהרמוניה, נוצרות בעיות שמתבטאות בגוף. לכל איבר בגופנו יש תפקיד וכמו לדוגמא שמערכת העיכול מעכלת את המזון עד להוצאתו כך גם האנרגיה העוברת דרך החושים והופכת למחשבות המתעכלים בגוף. אם אדם עובר סיטואציה בתקופת זמן בחייו והוא אינו יכול להתמודד, הגוף הפיזי יראה זאת בצורה של שלשולים או עצירות או בעיות חמורות יותר כמו דלקות במעי או גידולים ועוד. וזאת בגלל שישנו קושי לעכל אירועים וסיטואציות בחייו. 

דרך הכאב אנחנו נאלצים לעצור, לבדוק, האם זה משהו שחוזר על עצמו ונשאר לא פתור?
הכאב מאפשר לנו לעצור, לבדוק. עבר,הווה, עתיד. הגוף מכריח אותנו לנוח, אם לא נותנים לו את המנוחה המתבקשת בכל יום.
כדי להבין את הכאב נדרש שינוי. נדרשת חקירה עצמית. גילוי וראיית האמת. ככל שאנו פותרים דברים עם עצמנו הדברים מתחילים להיראות אחרת, האנרגיה זורמת והכאב משתחרר. ככל שנעמיק יותר, התחושה תהיה קלה יותר.
כאב הראש לדוגמא יכול להעיד על עומס במחשבות, או אי ראיית המציאות בצורה בהירה. התנהלות מנוגדת לתפיסה, חוסר יכולת להוציא לפועל רעיונות וכתוצאה, עייפות ממחשבות מעמיסות, מכבידות או לא פתורות.

כאשר אנו מפנים את תשומת ליבנו לכאב, בזמן שהגיע, עורכים מעקב בדר"כ של היממה האחרונה לפני הכאב, או אם זה זה כאב כרוני שנוטה לחזור מבררים מתי הגיע לראשונה ומתי הוא חוזר שוב ומבררים למה הוא הגיע. 
הכאב הוא הזדמנות להכיר את עצמנו. להבין את הפעולות שלנו ואת הרוח הנושאת אותנו ואת היקום כולו. 
לא פעם שמענו על מקרים שאנשים רפאו עצמם ממחלות ואף מחלות כמו סרטן. המשותף לכולם הייתה הכרת הכאב והבנתו. ההבנה שמשהו חייב להשתנות כדי להחלים, הרצון לריפוי, שינוי התפיסה באורח החיים, התמדה בעשייה ובמחשבה למען הריפוי, האמונה והכרת האנרגיה הזורמת באין סוף. אנרגיית הריפוי.
לכל אדם היכולת להתחבר למהות. לעצמו. הדבר יתבצע רק כאשר האדם יבין שהוא זקוק לשינוי שיביא לריפוי. ירחיב את ידיעותיו ויקשיב לסימנים המגיעים. 

אנחנו, המרפאים, משמשים ככלי קיבול למעבר אנרגיית הריפוי – דרך הידע והחיבור לאנרגיה האינסופית.

כל זמן שנבין אותו, הכאב, לא חייב בהכרח להפוך לסבל. להבין שאנו אחראים לחיינו ובידנו כוח הבחירה. הכאב יכול להגיע בעוצמה שתחייב אותנו לעצור, במידה ולא נבין את "הכאב הקטן".
גופנו הוא מערכת מופלאה שיודעת לשמור על שלמות והרמוניה. לדוגמא אם אנחנו חולים מערכת החיסון פועלת ומערכת העיכול פחות. לכן נחוש חוסר תיאבון כשאנחנו חולים וניתן למערכת החיסון לעשות את עבודתה.
כאשר אנו בוחרים בריפוי, בשינוי הגישה, באמונה שנצליח,שנדע להבין ולשנות את המחשבות מפסימיות לאופטימיות, מעצב לשמחה, נקודת מבט רחבה יותר, יתבררו דברים בצורה חדשה, ראיית הדברים בצורה אחרת.
כאשר אנחנו מבינים שביכולתנו לשנות את המחשבות שלנו, אנו פועלים בצורה חיובית ומקדישים את האנרגיה למחשבות החיוביות. כאשר אנו שולטים במחשבות אנו לא נתונים תחת "משהו" המשתלט עלינו.

באמצעות החשיבה החדשה אנחנו משנים את פקודות המוח ומערכות בגוף מתחדשות ונרפאות פיזית בגופנו וכך אנחנו מגיעים לריפוי.